החלטה בתיק ע"מ 1377/09

בתאריך 1.5.08 נעצר המשיב ע"י כוחות הבטחון ולאחר שמפקד צבאי באזור חתם על צו מעצר מנהלי עניינו של המשיב התנהל במישור זה עד אשר החליט ביהמ"ש, אגב ביקורת שיפוטית בעניינו, כילא יהיה מקום להאריך את המעצר המנהלי לתקופה נוספת ללא מידע חדש שיעצים את הערכת המסוכנות.

בנסיבות אלו, עם סיום תקופת המעצר המנהלי, שבה התביעה הצבאית לביהמ"ש ודרשה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים אגב, כתב אישום שהוגש בעניינו. כעולה מכתב אישום זה, היה המשיב בין סוף שנת 2006 לבין שנת 2008, חבר ופעיל במועדון "צונע אלחייא" השייך לארגון החמאס. אולם, ביהמ"ש דחה את עתירת התביעה והורה לשחרר את המשיב בתנאים ובהפקדת ערבות כספית במזומן. על מנת להבהיר, החלטת ביהמ"ש באה לאחר שמצא כי התשתית הראייתית לוקה בחסר וכי אין בה את הפוטנציאל הדרוש לצורך ההרשעה.

משכך שבה התביעה הצבאית לערכאה זו, בדרישה לבטל את החלטתו של ביהמ"ש דלמטה ולהורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים. לטענתה, מכלול העדויות בתיק מצביע על זיהוי ודאי וחד משמעי, כמו גם על היות המשיב פעיל במועדון האמור בתקופה הנידונה. על כל אלה ציינה התביעה הצבאית כי לנוכח מאסר על תנאי בר הפעלה, אשר רובץ על כתפיי המשיב, קיים חשש כי לו ישוחרר, הוא יימלט בהזדמנות הראשונה מאימת הדין.

לאחר שעיינתי ובחנתי עניינו של תיק זה, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בימ"ש קמא.

עד התביעה מס' 4 ברשימת העדים, מחמד לדאודה מספר באמרתו מיום 29.10.08  כי הוא מכיר פעילי חמאס מהכפר ומחוצה לו "מכוון שאני פעיל בחמאס אני מכיר מס' רב של פעילי חמאס כי אני משוחח איתם בהתמדה בנושאי חמאס ודת... 1... 2... 3... אני מכיר גם פעילי דעוה בחמאס שהם: 1... 2... 3... וישנם עוד פעילי חמאס מחוץ לכפר שהכרתי באוני' והם: 1... 2... 6. שאדי נאצר, בן 25, מדיר קאדיס, (ההדגשה שלי י.ח.) הוא עבד במועדון "צונע אל-חיה" של חמאס ברמאללה, אני פגשתי אותו מספר פעמים שם."

מדברים אלו, מבקשת התביעה הצבאית ללמוד, את שניים אלה. את היות המשיב חבר חמאס ומאידך את היותו פעיל במועדון "צונע אלחייא". בשל העובדה כי מחמד לדאודה פעיל חמאס מרכזי ומתוקף תפקידו זה הוא משוחח עם רבים מפעילי החמאס באזור, מבקש זה האחרון לקבוע כי מכוח זה, הוא מכיר את המשיב דנן ויודע על עובדת חברותו בחמאס. הוא הדין לגביי פעילותו במועדון "צונע אלחייא", מועדון זה, אשר על פי קביעתו של מחמד לדאודה היה שייך לחמאס, אמנם נסגר ע"י הרשות, ברם הוא יודע לספר כי המשיב עובד המועדון, זאת לנוכח העובדה כי נפגש עימו שם מספר פעמים.

גם עד תביעה מס' 3, עודה עלאוי מספר באמרתו מיום 13.10.08, כי שמע על מועדון "צונע אלחייא", שם העבירו לימודי קוראן וכי הוא מכיר אדם שעבד במועדון זה, אשר שמו   "שאדי, סטודנט שנה שלישית באונ' אבו דיס מגמת שריעה..."

למעלה מן הצורך להבהיר כי המשיב דוחה את כל האשם שהצטבר נגדו וכי לא עבד במועדון האמור ובוודאי שלא היה פעיל חמאס.

בכל הנוגע לחברותו של המשיב בחמאס, הרי שלפנינו עדותו של מחמד לדאודה המכיר לכאורה את המשיב כפעיל חמאס. אין מחמד לדאודה יודע לספר על מידת היכרות זו ופישרה ואין הוא יודע לספר כיצד הגיע למסקנה כי אכן לפניו חבר חמאס כדת וכדין. מאידך וכשמדובר בפעילות המשיב יודע לספר מחמד לדאודה כי פעילותו נובעת מעבודה במועדון "צונע אלחייא" אולם גם לפעילות זו לא הצליח מחמד לדאודה לתת תוכן פנימי.

דומני, כי בסוגיה שלפנינו, יש לעשות הבחנה בין חברות ובין פעילות. לפי כך, יש לקבוע באופן חד משמעי וברור, כי מחמד לדאודה אינו מצביע על המשיב כחבר חמאס, אלא כפעיל חמאס. אין הוא מצביע עליו כעל חבר חמאס אשר ההיכרות עימו נולדה משיחה עימו כפי שמאופיינים חברים אחרים, אלא על יסוד העובדה כי המשיב עבד במועדון "צונע אלחייא". עוד מבהיר מחמד לדאודה כי המשיב מוכר לו כפעיל, הואיל  והוא פגש אותו מספר פעמים באותו מועדון.

לנוכח הבחנה זו, ובשל העובדה כי בעת זו לא מצאנו בחומר הראיות, כל ראיה אשר תקשור את המשיב לפעילות אסורה במועדון, דומני כי גם לנו, אין לעשות כן לנוכח הדברים שמסר מחמד לדאודה. יתכן כי בדיון המשפטי שיתנהל בעניינו, תתברר מהותה של העבודה בה לקח חלק המשיב באותה עת, ברם עתה, אין כל מחלוקת כי יש להצטרף לקביעת בימ"ש קמא כי עבודה זו של המשיב במועדון לא מצביעה על חברות בארגון החמאס דווקא.

בנסיבות אלו, והגם כי עד תביעה מס' 3 מזהה באופן ברור את המשיב, אין אמרתו תורמת לענייננו דבר מעבר לכך. 

בנסיבות אלו, סבור אני כי לא שגה בימ"ש קמא בהחלטתו, ועל כן אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 22 בפברואר 2009, כ"ח בשבט התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: עא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: